פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      איסור כפול: איך מתמודדת החברה הערבית עם צריכת אלכוהול מוגברת

      שימוש באלכוהול ובסמים אסור אמנם על פי הדת המוסלמית אבל מי שכן צורך אותם זקוק להכוונה וידע בשפה שלו שגם קשורה לתרבות שלו. "ברגע שהנער נחשף לצריכה הוא כבר מתרחק מהחברה"

      נהיגה תחת השפעת אלכוהול (ShutterStock)
      במגזר הערבי אין הבדל בין סמים לאלכוהול כי שניהם אסורים (צילום: shutterstock)

      כמו תחומים רבים בחיים – תקשורת, שופינג, נופש וכמובן, פוליטיקה – גם נושא מניעת שימוש באלכוהול וסמים בקרב בני נוער דורש טיפול מגזרי והעברת מסרים שתואמים את המנעד התרבותי של האוכלוסיות השונות. בניגוד למה שנהוג לחשוב, לא מדובר רק בתוצאות של אפליה, בידוד תרבותי ובמקרים קיצוניים, גזענות. דווקא המתירנות של החברה הישראלית היא שהרחיבה את התופעה בקרב בני נוער במגזרים השונים.

      "בחברה הערבית אין הבדל בין סמים לאלכוהול כי שניהם אסורים לשימוש על פי הדת", אומר ד"ר וליד חדאד, מנחה לחברה הערבית של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול. "אם נעשה השוואה בין בני נוער בגיל 12-18 בחברה הערבית מול החברה היהודית, נמצא ששיעור השימוש באלכוהול בקרב החברה היהודית גבוה ביחס לחברה הערבית אבל כאשר מדובר בשימוש במריחואנה או בסמי פיצוציות, היחס משתנה ושיעור השימוש בחברה הערבית הוא גבוה מזאת היהודית".

      לפי ד"ר חדאד, ששימש בעברו קצין מבחן לבני נוער ואת עבודת הדוקטורט שלו עשה בתחום המאבק בפשיעה וסמים בקרב אותם גילים, למרות שהאלכוהול אסור לשימוש אצל המוסלמים, ברגע שהנער נחשף לצריכה הוא כבר מתרחק מהחברה והדרך שלו לשימוש בסמים היא קצרה יחסית ברוב המקרים.

      גורם נוסף, הוא הפער בבעלויות של האלכוהול במגזרים השונים. "נער יהודי שלוקח 100 שקלים יוכל אולי לקנות בבר או בבית הקפה שבו הוא יושב 2-3 משקאות אלכוהוליים ואילו בחברה הערבית האלכוהול הרבה יותר זול וניתן לרכוש באותם 100 שקלים 10-12 בקבוקי בירה".

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      שיעור השימוש באלכוהול בקרב המגזר היהודי גבוה ביחס למגזר הערבי (צילום: shutterstock)

      אין מודעות לסיכונים

      ד"ר חדאד לא מתבייש להודות בקיפוח לו זכתה החברה הערבית בכל מה שקשור בטיפול ומניעה של שימוש בסמים ואלכוהול עד השנים האחרונות. "בחברה הערבית שתיית אלכוהול יותר מסוכנת כי אין תרבות שתייה.

      "עד 2005 היו ברשויות המקומיות בכל הארץ רק 4 אנשים שעסקו במניעה – בשפרעם, בנצרת, בתמרה ואום אל פאחם. ברגע שהמספרים עלו, באה הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול והשקיעה בחברה הערבית תכניות מניעה ייעודיות שלא היו קיימות עד כה".

      בשנים האחרונות מלבד הגדלת הפריסה ברשויות הערביות, נכנסה הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול גם למגזרים נוספים. סאלח בוקעאי, רכז הרשות בחברה הערבית בדרום ובחברה הבדואית, מספר שעד לשנים האחרונות פעל רק מתאם אחד בעיר הבדואית רהט וכיום יש כבר תשעה מתאמים בתשעה רשויות מקומיות בדרום.

      "בני הנוער בחברה הבדואית מחפשים לצאת מהפזורה ולפרוץ את המוסכמות השבטיות. רבים מהם נוסעים לערים ושם משיגים אלכוהול וסמי פיצוציות. הבעיה היא שהם לא יודעים שמדובר בחומרים סינטטיים מסוכנים, גם אם זה נראה טבעי.

      דרושה התאמה תרבותית

      לדברי סלאח בוקעאי, "התפקיד שלנו מתמקד במניעה והסברה בהתאם לחברות השונות. הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול מקיימת השתלמויות וסדנאות העצמה לבני נוער כדי שיקדישו את זמנם הפנוי לפעילויות ספורט וחברה. יש לנו חזון שהחברה הערבית תתחיל להתייחס לנושא מניעת סמים ואלכוהול כתנאי לחברה בריאה ותקינה. אנחנו לא שונים מהחברה הישראלית וזה דורש הירתמות של המערכת".

      גם אם זה נראה כמובן מאליו, סכנות השימוש בסמים ואלכוהול בקרב בני נוער לא ברורות לכל אחד. "אי אפשר לתלות שלטים בסגנון 'אל תשתו ותנהגו' או 'תשתו בתבונה' כשבכלל אסור לשתות. לא היתה התאמה תרבותית עד השנים האחרונות והיו צריכים לבצע שינויים במסרים שהועברו לחברה הערבית", אומר ד"ר חדאד.