פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      המאבק נגד סמי הפיצוציות: מה תפקידו של החוק בישראל

      זיהוי חומרים מסוכנים, הרחבת תחולת החוק ומדיניות האכיפה והגברת שיתוף הפעולה מול גורמי החוק והמשטרה - הכירו את אגף חקיקה ואכיפה של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

      סמי פיצוציות (יח"צ , : זיו קורן)
      סמי פיצוציות. מוחדרים לשוק עם חומרים סינטטיים שונים בכל פעם (צילום: זיו קורן)

      תופעת "סמי הפיצוציות" שפשטה בשנים האחרונות, במסגרתה נמכרים חומרים בעלי השפעה פסיכו-אקטיבית תחת כותרת מטעה של "סמים חוקיים", גורמת לכאבי ראש לא רק להורים ובני נוער עצמם אלא גם לרשויות החוק. בניגוד לראשונים שמתמודדים מול שימוש גובר וצריכה לא אחראית, האתגר העומד בפני המשטרה והמחוקקים הוא כפול: עליהם לזהות את אותם חומרים שאובחנו בעלי השפעה מסכנת ובמקביל לפעול נגד הפצתם. משימה לא פשוטה בעיקר למי שהזמן עומד לנגדו ועליו להתמודד עם חומרים סינטטיים חדשים שמוחדרים כל הזמן אל השוק.

      אלא שכאן בדיוק נכנסת לתמונה הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול או יותר נכון האגף אכיפה וחקיקה ברשות, שמופקד על גיבוש מדיניות האכיפה הלאומית, תיאום בין גופי האכיפה השונים וקידום יוזמות אכיפה וחקיקה בתחום הסמים והאלכוהול. היעד ברור לכולם: להביא לצמצום היצע הסמים המופץ בארץ, ולצמצום השימוש בסמים, בכלל זה "סמי הפיצוציות", ולצמצום השימוש הלא אחראי באלכוהול בקרב כלל האוכלוסייה, ובקרב הקטינים בפרט.

      באוגוסט 2013 התקבל בכנסת חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013, פרי יוזמה ועבודה משותפת של המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, משרד המשפטים ומשרדי ממשלה וגופים נוספים, אשר היווה פריצת דרך משמעותית במאבק ב"סמי הפיצוציות".

      החוק קובע סמכויות לתפיסה והשמדה של חומרים מסכנים, וכן מאפשר הכרזה בהליך מהיר של חומרים האסורים להפצה, וענישה פלילית למי שמפיץ חומרים שהוכרזו כאמור.

      יישומו של החוק בשטח, שהחל עוד בסוף שנת 2013, הוביל לשינויים ממשיים בשוק "סמי הפיצוציות", שהעיקרי בהם הינו בכך שמכירתם של חומרים מסכנים אלה אינה נעשית יותר בגלוי בפיצוציות ובחנויות ממכר אחרות ומתנהלת כמו מכירתם של סמים.

      אבל כמו בכל בעיה חברתית נטולת פתרון מהיר, תמיד יש מישהו שיודע לנצל את משאבי המדינה המוגבלים כדי לגזור קופון שמן.

      "אחרי שנתיים וחצי מאז חקיקת החוק, אין ספק שלמדנו לעומקה ולחומרתה את תופעת סמי הפיצוציות ובכוונתנו לפעול לעריכת תיקונים נוספים למערך החוקים הקיים כמו החמרת ענישה וחילוט רכושם של מי שהורשעו בעברות סחר בחומרים מסכנים", אומרת עו"ד אתי כהנא, ראש אגף חקיקה ואכיפה ברשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול.

      עו"ד אתי כהנא (יח"צ , הרשות הלאומית למלחמה בסמים)
      עו"ד כהנא. למעלה מ-750 כתבי אישום (צילום: הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול)

      סמים און-ליין

      כפועל יוצא, הפעילות הנמרצת שנעשתה לאכיפת החוק הביאה למעצרים של מפיצי חומרים מסכנים ולענישה משמעותית שלהם. מאז חקיקתו של החוק נפתחו על ידי המשטרה למעלה מ-4,000 תיקים בגין עבירות על החוק והוגשו למעלה מ-750 כתבי אישום. בתי המשפט אשר דנו בתיקים מכוח החוק החדש פסקו כי הפצה וסחר בחומרים מסכנים מהווים עבירות חמורות הרות אסון לחברה, וכי חומרים מסכנים אלו, בדומה להשפעות סמים, גורמים להרס רב ומצמיחים עבירות קשות.

      ואולם, למרות ההתקדמות הרבה שנעשתה בתחום המאבק ב"סמי הפיצוציות", שוק זה עדיין דינאמי ופעיל וכל העת ממשיכים להיות מופצים חומרים חדשים בשוק שהשפעתם מסוכנת. עיקר המכירה מתבצע כיום באמצעות שליחים ובאמצעות האינטרנט, ובשוטף נעשות פעולות אכיפה שונות במטרה להתמודד עם דרכי הפצה אלה. משטרת ישראל פועלת נגד המפיצים באינטרנט.

      כמו כן ננקטו פעולות לניתוק קווי הטלפון של המפיצים ולסגירת אתרי אינטרנט בהם החומרים מופצים.

      לדברי עו"ד כהנא, המלאכה במאבק בסמים הללו עדיין רבה והיא תימשך גם בשנה הקרובה. "אנחנו רוצים להדגיש את אלמנט המסוכנות בקרב בני נוער. גם המשטרה וגם כלל גורמי החקיקה והאכיפה מבינים שמדובר בתופעה קשה שפוגעת בחלקים גדולים בחברה ויש להמשיך ולפעול נגדה".

      לאיש אין כוונה להיכנע

      גם לעו"ד כהנא וגם לכלל הגופים העוסקים בנושא ברור שיש להקצות משאבים מוגברים לזירה מרכזית בה מתרחשת פעילות הסחר בסמי פיצוציות: רשת האינטרנט. לדבריה, מדובר בתופעה עולמית שלא קיימת רק בישראל וההתמודדות עמה היא מורכבת לאין ערוך שכן קיימים אתרי אינטרנט שמפיצים חומרים מסוכנים שאינם מופעלים מישראל. "יש פורומים בינלאומיים שעוסקים בשיתוף פעולה למאבק בבעיית ההפצה והסחר, והקושי הוא עצום, כי כל הזמן יש התחדשות של חומרים ואתרים".

      אבל לאיש אין כוונה להיכנע. כחלק מהמאבק בתופעה ובמטרה להביא להפסקת פעילותם של אתרי אינטרנט בהם מופצים סמים ו"סמי פיצוציות", נעשות בין היתר גם פניות יזומות לספק האינטרנט בטענה שתחת חסותו מתקיימת פעילות הנוגדת את הקוד האתי ואמנת השירות של הספק וקוראות לו לסגור את האתר.

      הרשות פעלה לקידום פעילות בנושא כבר אשתקד ביחד עם משטרת ישראל ומשרד הבריאות, ואף מימנה פיילוט מוצלח שהביא לסגירתם של אתרי אינטרנט רבים אשר הציעו למכירה "סמי פיצוציות", פעילות שנמשכת גם בימים אלה. "זה תחום קשה אך אין לי ספק שאנחנו בדרך הנכונה, הן מבחינת האכיפה והן מבחינת העלאת המודעות הציבורית למסוכנות של חומרים אלה", מסכמת עו"ד אתי כהנא.