פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מתי בפעם האחרונה שאלתם את הילדים מה דעתם על אלכוהול?

      חשיפה של בני נוער לסמים ואלכוהול היא לא תופעה חדשה, אבל לא תמיד ההורים יודעים איך להתמודד איתה ולצמצם את היקפיה. בשנים האחרונות נכנס הממסד לתמונה ושינה את חוקי המשחק

      אורית שפירו - הרשות למלחמה בסמים (יח"צ , באדיבות המצולמת)
      אורית שפירו. המטרה היא לגרום להם להגיד לא ברגע האמת (צילום:יח"צ)

      בני נוער, בעיקר בגיל ההתבגרות חשופים למצבים שנחשבים מגבירי סיכון לצרוך סמים או אלכוהול, בעיקר בשל השינויים הביולוגים והרגשיים שמתחוללים בגיל הזה המצריכים מהנוער לא אחת, להסתגל ולעצב לעצמם זהות בוגרת. כמו כן, מצבים של פרידות מבן/בת זוג, גירושין הורים, כישלון בלימודים, דחייה, אי השתלבות בחברה ועוד, אליהם יש להוסיף תחושות כמו סקרנות, רצון למרוד במוסכמות החברתיות ותחושת בגרות "מדומה".

      ואכן, רבים מבני הנוער יעידו כי השימוש בסמים ובאלכוהול מוסיף לתחושת הביטחון שלהם, מפחית את הלחץ ומאפשר להם להתמודד עם עצב, דחייה או הערכה עצמית ירודה. ואולם, יהיה זה חסר אחריות להותיר את אותם צעירים להתמודד מול תחושותיהם לבדם. להורים ולשאר בני המשפחה יש תפקיד חשוב ומהותי בשיח ובזיהוי הראשוני של ההתמכרות ושימוש בסמים או באלכוהול. נער שנתפס שותה בפארק ציבורי או נערה שמגיעה הביתה שיכורה מבילוי, לא זמינים ללמידת לקחים ומסרים מניעתיים. אז מה כן ניתן לעשות?

      מה קורה כשמאבדים שליטה?

      "חשוב מאד להעביר מסר ברור וחד ערכי על ידי ההורים לגבי עמדתם בכל הנוגע לשתיית אלכוהול ושימוש בסמים", מציינת אורית שפירו, ראש אגף חינוך ומניעה ברשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול. "יש חשיבות למקום ולאופן השיח על הנושא בין ההורים לילדיהם, לכן מומלץ למצוא הזדמנויות לדבר על הנושאים הללו עם המתבגרים, לא בזמן משבר אלא לאורך השנה כחלק מתהליך של חינוך".

      לדבריה, החדשות ותוכניות הטלוויזיה מהוות הזדמנות טובה לפתוח את הנושא לשיחה. "פשוט לשאול אותם האם הם מכירים חברים מהכיתה/השכבה שלהם ששותים? מה דעתם על זה? כיצד זה משפיע עליהם? ניתן גם לשאול שאלות תאורטיות כמו למשל: למה לדעתך בני נוער שותים בגילך? מה קורה באיבוד שליטה"?

      להורים היא ממליצה להגדיר גבולות בבית בנוגע לשימוש בסמים ואלכוהול ושעות חזרה מבילויים, לדעת תמיד את מקום הימצאם, עם מי הם מסתובבים וכמובן, לשים לב לריחות וסימנים מזהים, כמו גם להתנהגויות חשודות. "המסר החשוב מכל הוא לתת דוגמא אישית. כשהנער רואה שאמו לא נוהגת לאחר ששתתה, ושאבא מסתפק בבירה אחת בצפייה מול משחק בטלוויזיה ושהאלכוהול אינו היעד של הבילוי עצמו, המסר עובר חזק יותר מכל דרך אחרת".

      בני נוער בגן מאיר (יותם רונן)
      להגדיר גבולות ולתת דוגמא אישית. בני נוער שותים אלכוהול (צילום: יותם רונן)

      מגמות של הצלחה

      אבל גם ההורים לא נותרים לבד ולממסד עצמו יש שאיפות להקטין את גודל התופעה שמאיימת על חיי החברה התקינים ועל נטילת אחריות של בני נוער להמשך הדרך. מזה חמש שנים שאגף חינוך ומניעה מקדם, בין היתר, את עבודת החינוך בתנועות הנוער השונות בארץ, בשיתוף עם משרד החינוך ומועצת תנועות הנוער.

      בתהליך זה לוקחים חלק נציגי 11 תנועות הנוער בארץ, דתיים וחילוניים, יהודים ושאינם יהודיים, כמו הצופים העבריים, בני עקיבא, הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר, מחנות העולים, עזרא, אריאל, התנועה הדרוזית, מכבי צעיר, האיחוד החקלאי והנוער הלאומית – בית"ר, בהן פועלות כ- 250,000 חניכים. פעילות החינוך ומניעת השימוש באלכוהול ובסמים נועדה להיות חלק ממערך העבודה ובנית הערכים בקרב חניכי התנועות.

      לדברי נלי מרקמן, מנהלת מחלקת הדרכה וחינוך בתנועת הצופים, מדובר בתהליך חינוכי שנועד למנוע תופעות של שתיית אלכוהול בקרב בני נוער ואיבוד שליטה עצמית. "מדובר בתרבות שקשה לנו, כתנועת נוער לקבל אותה ובשל כך אנו מקדישים לא מעט משאבים וזמן כדי להתמודד עמה. מאחר ומדובר בתופעה כל כך נפוצה, לבקש מבני נוער להפסיק לשתות או לשאול עצמם שאלות קשות – היא משימה קשה מאוד. עם זאת, מדובר בתהליך שהחל לפני 4 שנים וכבר מראה מגמות של הצלחה".

      ההסברה עצמה, מתחילה עוד הרבה קודם. לדברי שפירו, תהליך המניעה הינו תהליך חינוכי רציף, שיטתי וממושך המאפשר מתן פתרונות לבני נוער וצעירים להתמודדות עם בעיית השימוש בסמים ובאלכוהול במצבי חיים שונים. "יזמנו בשיתוף עם משרד החינוך התערבות המופעלת כבר בגני ילדים ונקראת 'יום של תכלת'. אין בה אף מילה הקשורה לסמים ולאלכוהול, אולם היא מכוונת לפיתוח כישורי החיים של הילדים, מתייחסת למושגים שמותאמים לגיל זה כמו הבחנה בין 'דיווח להלשנה', 'אחריות על גופי' ועוד, ומועברת לאורך כל השנה על ידי הגננת אשר הוכשרה לכך".

      כיצד זה עובד? שפירו מסבירה כי מטרת עבודת המניעה היא בניית החוסן הנפשי של הילד/ה כבר מגיל צעיר וחיזוק העמדות השוללות את השימוש בסמים ובאלכוהול. יש לנו תקווה שבזמן אמת הם יהיו מסוגלים לעמוד בפני הפיתוי והלחץ החברתי ולומר לא. 'אני לא מתכוון לשתות ואני לא מוכן לנסות מריחואנה".