פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      "מי שמוכר סמים לנערים משול למי שנותן להם אקדח טעון ביד"

      אני מבינה שיש מעגלים שהשימוש בסמים בהם הוא רב דורי אבל השימוש בסמי פיצוציות הוא חוצה מגזרים ואזורים בישראל ואי אפשר לומר 'לי זה לא יקרה' - ראיון עם אתי גונן, מנהלת הכפר השיקומי מלכישוע לטיפול בנפגעי סמים

      סמי פיצוציות (יח"צ , : זיו קורן)
      "מי שמוכר סמים לילדים ונערים, יש לו שם". חנות לממכר סמי פיצוציות (צילום: זיו קורן)

      סמים קלים? שימוש ב"נייס גאי" בשביל הכיף? הצחקתם או יותר נכון, הפחדתם את ד"ר אתי גונן, מנכ"ל כפר שיקום וקהילות טיפוליות לנפגעי סמים, "מלכישוע" שבצפון הארץ. בעוד רבים ממקבלי ההחלטות והציבור כולו סבורים ששימוש בסמי פיצוציות היא תופעה מצומצמת ששייכת לכמה בליינים שרוצים לסדר את הראש בסופי שבוע, גונן מביטה בדאגה לעבר רשימת ההמתנה לאשפוזית במלכישוע שכוללת 40 נערים שממתינים לנקות את גופם ונפשם מההשפעות הכימיות של אותם סמים.

      יחסה לאותם שמות יצירתיים, מצחיקים לפעמים, כמו "מבסוטון", "ספיידרמן" או "חגיגת" כלל לא זהה לתחושה אותה "משווקים" בעלי הפיצוציות לנערים תמימים. לדבריה, ישנם פרקי זמן בהם 80% מהמטופלים ב"אפיק" (קהילת הצעירים) הם נפגעי אותם חומרים ממכרים. "מידת הנזק שנגרם למדינה כולה מסמי הפיצוציות היא בלתי נסבלת וקלות הראש היא בלתי מוסברת", היא אומרת בתסכול בראיון לקראת שבוע המלחמה בסמים. "אין כאן הבנה עמוקה שמדובר ברולטה רוסית, כלומר לא יודעים מי יספוג את הפגיעה הבלתי הפיכה ומתי. זה יכול לקרות לכל אחד מכל מעגל חברתי".

      גונן מודעת כמובן, לקבוצות הסיכון הרגילות שחשופות לשימוש בסמים באשר הם אבל במקרה הזה היא מסירה את הגבולות בין השכבות השונות ותוקפת את ההגדרה הרווחת "בני טובים". "אני מבינה שיש מעגלים שהשימוש בסמים בהם הוא רב דורי אבל השימוש בסמי פיצוציות הוא חוצה מגזרים ואזורים בישראל ואי אפשר לומר 'לי זה לא יקרה'. זה נמצא בכל מקום בארץ וגם באינטרנט ואנחנו, כחברה, צריכים לעשות הכל כדי למצוא את הפתרונות להגן על עצמנו ואת הדרך למנוע את הגישה של הנערים לחומרים האלה".

      "חקיקה לבדה לא תספיק"

      לעבר מי צריך להפנות את האצבע המאשימה?
      "אני לא רוצה לבזבז אנרגיה על חיפוש אשמים אלא להשקיע אותה בלסייע לחברה בכל דרך שאני יכולה. זו דרך חיים".

      אבל תסכימי איתי שחקיקה מחמירה יותר תוריד ממך את הלחץ
      "אני מסכימה שהמדינה צריכה לייצר מעטפת שתועיל להגן על האזרחים מכל השכבות והרבדים, אבל אני לא מאמינה שחקיקה לבדה תעצור את התופעה. מה שניתן לעשות זה לחנך לסבלנות מודעות ואהבה ולהשקיע בחינוך. רק זה יביא את התוצאות".

      זה לא קצת נאיבי? מה עם חלקם של בעלי הפיצוציות והמפיצים שמחפשים כסף קל?
      "כל מי שמחזיק אקדח ביד, יש לו שם. ומי שמוכר סמים לילדים ונערים – גם לו יש שם. אי אפשר לרצוח את הנשמה של הצעירים הללו ולצאת נקי. מדובר בסחר בסמים לכל דבר ועניין וקשה להבין איך עושים קוסמטיקה לדבר פסול כל כך. מי שמוכר סמים לנערים משול למי שנותן להם אקדח טעון ביד. הפיצוציות האלה מפוצצות להם את הראש ואח"כ הם עוד צריכים לשבת על ההגה וללכת לצבא".

      מה את אומרת להורים של הצעירים האלה שמגיעים להתאשפז בכפר?
      "אני מנסה להסביר להם שעם כל המצוקה שהם שרויים בה מגיעים להם חיים טובים יותר. לפעמים מדובר בהורים ומשפחות שמוגדרים 'בני טובים'. אני אישית מעולם לא פגשתי אנשים שמשתמשים בסמים כי טוב להם אלא רק מתוך מצוקה. יש כאלה שחוזרים כי הם חוו פגיעה קשה והם לפני משבר וחוששים להתדרדר. כל השיח על נורמליזציה לא תורם להם".

      כפר שיקום מלכישוע (יח"צ , באדיבות אתי גונן)
      מלכישוע. 80% מהמטופלים הצעירים הם נפגעי סמי פיצוציות (צילום באדיבות אתי גונן)

      האם אתם זוכים לתמיכה של נבחרי ציבור כלשהם?
      "רק לפני שבועיים ביקרו אצלנו בכפר חברי הועדה למאבק בסמים של הכנסת בראשות ח"כ תמר זנדברג והם הבינו שלא מדובר בתופעה מצומצמת ושהקלת הראש בסמי הפיצוציות היא מסוכנת מאוד לחברה הישראלית".

      הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול הקימה בשיתוף המועצה האזורית עמק המעיינות את כפר השיקום מלכישוע בשנת 1990. בשנת 1995 הוקמה קהילת הנוער ובהמשך הורחבה הפעילות לקהילות של צעירים, קהילות המיועדות לנשים ונערות ועוד. מאז מסייעת ופועלת הרשות בהרחבת השירותים הטיפוליים הניתנים במרכז ומפתחת בשיתוף הנהלת מלכישוע ומשרדי הממשלה השונים בתחומי הרווחה, הבריאות והחינוך.